כאשר משתמשים במושג שפת גוף, לרב נדמה שמדובר בתנועות הגוף. זה רחוק מלשקף את האמת.
שפת גוף כוללת למעשה, את כל פעילותיו של האדם; צורת דיבור, לבוש, תחזוק הגוף ובכלל, כל פריט, כל בגד, כל אביזר, חפץ, כוון, מיקום, קצב, צבע, תנועה, חשיפה, הסתרה, פעולה, רצון, החלטה, התנהגות, פחדים, כריזמה, הנהגה, איך האדם מרהט את ביתו, איך הוא מנהל את עסקיו, איך הוא מרגיש כלפי עצמו, כלפי הזולת, היכולת לרכוש בטחון, אהדה, כוח השפעה, חברים… בקיצור, איך האדם חי! מודעות לשפת הגוף, מקנה לך שליטה ויכולת ניתוב מערכות הקשר השונות בהתאם לרצונך.
מי מאתנו רוצה לחיות בטפל? אף אחד! וראו איזה פלא, הטפל אפשר לומר, השתלט על רובנו. ובכן, לגבי העובדה שמטרת רובנו היא לחיות את העיקר ולנפות את הטפל אין לאף אחד וויכוח, ואם יש, הוא על הדרך בה נוקטים כדי להגיע למטרה.
אם העיקר לחיות באהבה ובהרמוניה, הרי ברור מאליו שצריך למזער את העימותים שעוטפים אותנו. במקום כך, אנו בני האדם, היצורים הנבונים והחברתיים, החיים תחת השפעה ופיתויים של עולם השפע בתרבות המודרנית שבלבלו לנו את היוצרות, לא רק שאיננו ממזערים את העימותים, אלא ההפך, מחפשים, מוסיפים ומלבים כל מצב, בכעס במרירות בשנאה ובאלימות, כי שם מסתתר "סוד הרייטינג הגבוה", ורייטינג כידוע שווה כסף!
כל זאת למרות התובנה הבסיסית האנושית האומרת: שאם נתקיף ולא משנה את מי ובאיזו רמה, אנו למעשה מזמינים התקפה …
או, אם נבקר את הסובבים אותנו, אנו מזמינים ביקורת … או אם נקניט את חברינו, מזמינים אנו הקנטות … אם כך, הרי שאפשר באופן מודע, לכבד את הסובבים אותנו, על פי אותו עקרון, מזמינים אנו כבוד… וכך הלאה, אם נעריך נזמין הערכה … אם נחמיא, נזמין מחמאות … כל כך פשוט להבין, ולא כל כך מסובך לעשות,
זו רק שאלה של מודעות.